פרמה - לייף בע"מ ואח' נ' לייף-ווטש טכנולוגיות בע"מ

החלטה

1.המבקשים, הזוכים בשני תיקי הוצל"פ 01-12173-12-4, ו- 01-12175-12-6, עותרים למתן רשות ערעור על החלטותיה מיום 17.12.12 של כב' רשמת ההוצל"פ דואני בהירי מיכל שקבעה כי לצורך עיכוב ההליכים בתיקי ההוצל"פ עד להכרעה בבקשת "פרעתי" תפקיד המשיבה, החייבת בשני תיקי ההוצל"פ סך של 500,000 ₪ בתיק הראשון וסך של 700,000 ₪ בתיק השני.

2.יצוין כי החוב בתיק הראשון הינו 3,610,543 ₪ והחוב בתיק השני הינו 6,554,143 ₪.

עוד יצוין כי דיון בטענת "פרעתי" בשני התיקים קבוע ליום 12.3.13.

בהתאם להחלטתי מיום 9.1.13 הגישה המשיבה תגובה מפורטת לבר"ע בצירוף נספחים שונים.

3.ראשיתו של ההליך בהחלטתו מיום 28.2.12 של כב' הרשם אריה ביטון שהורה, במעמד צד אחד, על ערבות בסך של 20,000 ₪ בכל אחד מתיקי ההוצל"פ.

בתאריך 23.9.12 דחתה הרשמת הנכבדה את בקשתן של המבקשות להורות למשיבה להפקיד ערבויות ריאליות ועל החלטה זו הוגשה בר"ע.

בפסק דיני מיום 12.12.12 הוריתי כי התיק יוחזר לרשמת על מנת שתדון בבקשה לגופא לעניין גובה הערבויות.

בעקבות פסק הדין נתנו שתי ההחלטות נשוא הבר"ע שבתיק.

4.בקשתן של המבקשות בפני הרשמת הייתה "להורות לחייבת להפקיד ערבויות ריאליות...".

בבקשה שבפני העתירה הינה "להורות למשיבה להפקיד ערובה בגובה חובה בשני תיקי ההוצל"פ...".

לא ניתן הסבר לשינוי בבקשה ולהחמרה המבוקשת בגובה הערבות.

בכל אחת מההחלטות קבעה הרשמת כי גובה הערבות נקבע על ידה "על בסיס טענות הצדדים".

בהחלטות מיום 19.12.12 שבה הרשמת וקבעה כי גובה הסכום נקבע "בהתחשב בבחינת טענות הצדדים עד כה בבחינת סיכויי הטענה להתקבל, חלקה או כולה, על סמך המסמכים שהוגשו עד עתה".

בהחלטה נוספת מיום 13.1.13, שנתנה לבקשת המשיבה להמרת עיקולים, מתייחסת הרשמת לעניין גובה הערבויות וקובעת כי הסכום מהווה איזון ראוי לטעמה, בהתחשב בטענות הצדדים שהובאו בפניה ובהמשך מפרטת את השאלות כבדות המשקל הטעונות הכרעה במסגרת בירור הבקשה בטענת "פרעתי".

למרות כל האמור לא חזרו בהן המבקשות מבקשתן למתן רשות ערעור ואף החמירו בקשתן באופן שסכום הערבות יהיה על מלוא החוב בתיק ההוצל"פ.

5.סעיף 19 (א) לחוק ההוצל"פ קובע כי בשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ האם להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין כאשר מוגשת בקשה בטענת "פרעתי".

סעיף קטן (ב) קובע כי אם החליט רשם ההוצל"פ על עיכוב ביצוע עליו לצוות על הפקדת ערובה, אלא אם מצא כי בנסיבות העניין אין מקום לערובה.

בעניינינו לא מצאה הרשמת הנכבדה לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה וקביעת גובה הערבות הינה במסגרת סמכויותיה ושיקול דעתה של הרשמת.

6.סכומי ההפקדה לא נקבעו שרירותית אלא בהתייחס לטענות הצדדים, כפי שהיו בפני הרשמת, כאשר הרשמת שקלה את הטענות לגופן ואת העניינים שבמחלוקת הטעונים הכרעה, עניינים אותם מכנה הרשמת "כבדות משקל".